הונג קונג זהו אחד מ2 אזורים מנהלתיים מיוחדים שיש בסין (השני הוא מקאו). במאה ה19 , סירבה סין לאפשר לבריטים לסחור באופיום באזור הונג קונג. עקב כך, התחוללו 2 מלחמות שכונו "מלחמות האופיום" בהן בריטניה ניצחה את סין וסיפחה לעצמה את הונג קונג והטריטוריות החדשות. תחת שלטון בריטניה, הונג קונג שגשגה ופרחה. הנמל שלה הפך למרכז הסחר הבריטי במזרח הרחוק ודרכו עברו סחורות רבות בדרכם למערב. חברות רב לאומיות רבות מיקמו בה את המטות שלהם למזרח הרחוק וכך היא הפכה למרכז בנקאות וביטוח. הבורסה של הונג קונג היא אחת המרכזיות במזרח הרחוק. הונג קונג הייתה קולוניה בריטית עד 1997 , אז הוחזרה לבעלות סין במסגרת המדיניות "מדינה אחת שתי שיטות". הכוונה היא, שלעומת סין הקומוניסטית, בה יש ממשל ומערכת משפט משלה, בהונג קונג הקפיטליסטית תישמר שיטת הממשל הדמוקרטית. בשיטה זו מערכת משפט ומכס אחרים כאשר אפילו עדיין נוהגים בה בצד שמאל, שאריות הממשל הבריטי. למרות כל זאת, סין לאורך הזמן מנסה "לנגוס" בדמוקרטיה של הונג קונג ומנסה לקרב אותה אליה מבחינת החוקים והממשל. בפעם האחרונה שהייתי בהונג קונג, נקלענו להפגנה העצומה על כך שסין דורשת להכניס לחוק בהונג קונג את חוק ההסגרה הסיני. בקיצור, נושא מרתק וכואב כאחד ששקעתי בקריאה עמוקה עליו כשחזרתי הביתה.